רובוט בשם גופר: ככה מחפשים את תיבת נח ב־2026

ב־23 בספטמבר התחילו לקדוח בתצורת דורופינאר במזרח טורקיה, גבעה בצורת סירה באורך 157 מטר, כ־30 קילומטר מהר אררט. קבוצה אמריקאית בשם Noah's Ark Scans, יחד עם אוניברסיטת סיוואס, רוצה לבדוק אם מתחת לאדמה יש שרידי ספינה. היא לא מביאה נס, היא מביאה ציוד.

הכלי הראשון הוא מכ"ם חודר קרקע, ששולח גלי רדיו לתוך האדמה ומודד את ההדים מכל שכבה. באוגוסט הציג הצוות סריקה תלת־ממדית, שלדבריו מראה קומות ומעבר מרכזי. לצדו עבד מיפוי של התנגדות חשמלית, כלומר זרם בין אלקטרודות שמגלה איפה יש סלע, בוץ או חלל.

עכשיו מגיעה הבדיקה הפיזית. המקדחה עובדת בהקשה ובלי נוזלים, כדי לא לזהם את הדגימות, והוציאה גלילי אדמה מעומק של עד 18 מטר, גם מחוץ לגבעה לצורך השוואה. בעומק 4 עד 5 מטר הראש שלה נשבר על שכבה קשה. לתוך החורים ירד רובוט עם מצלמה בשם Gopher, על שם עצי הגופר שמהם נבנתה התיבה בספר בראשית.

מה ייחשב הוכחה? הדגימות נשלחו למעבדות לבדיקת חומר אורגני, מינרלים ומיקרוסקופ, והתוצאות צפויות בחורף. עץ מאובן אי אפשר לתארך בפחמן 14, אבל במיקרוסקופ רואים אם נשאר בו מבנה תאים של עץ. עד היום שום ממצא מהאתר לא פורסם בכתב עת מדעי, וגאולוגים קבעו כבר ב־1996 שמדובר בסלע מקופל טבעי.

דעתי: הטכנולוגיה כאן אמיתית, ומה שהשתנה הוא המחיר שלה. מכ"ם תלת־ממדי ורובוט עם מצלמה נכנסים היום לתקציב של קמפיין תרומות, אז לכל אגדה תהיה משלחת עם ציוד של מעבדה. השאלה כבר לא מי יכול לחפור, אלא מי מפרסם את הנתונים הגולמיים. כשתגיע הודעה על התוצאות, תבדקו אם יש בה דגימות ומדידות שאפשר לבדוק, או רק הודעה לעיתונות.