סין בנתה מאיצי AI, אבל חסר לה הזיכרון: צוואר הבקבוק שמייקר את Huawei
יצרניות שבבי ה־AI הסיניות מגלות שעצמאות במעבד אינה עצמאות במחשב. רויטרס דיווחה היום, 10 בספטמבר, ש־Huawei העלתה את המחיר המבוקש לכרטיס Ascend 950DT ליותר מ־250 אלף יואן, כ־37 אלף דולר — עלייה של 20% עד 50% בתוך חודשיים. גם Cambricon העלתה את מחיר הדור הבא שלה ב־20%–30%. הסיבה המרכזית היא מחסור ב־HBM, הזיכרון המהיר שמזין את מאיץ ה־AI בנתונים.
הזיכרון הזה הוא תעשייה בפני עצמה. HBM בנוי משכבות של שבבי זיכרון שמונחות זו על זו ומחוברות בצפיפות, כך שאפשר להזרים למעבד כמויות עצומות של נתונים בלי שיחכה להן. השוק המתקדם נשלט כיום בידי SK Hynix וסמסונג הקוריאניות ומיקרון האמריקאית. בסין קיימות יצרניות זיכרון כמו CXMT ו־JHICC, אבל לפי TrendForce הן עדיין בשלבים מוקדמים יותר של HBM: CXMT מפתחת HBM3 ואריזה מתקדמת, בעוד JHICC מתמקדת בדור הוותיק HBM2e, והיקפי הייצור עדיין מוגבלים.
וכאן הסנקציות הופכות למחיר. בדצמבר 2024 ארה״ב הרחיבה את מגבלות היצוא כך שיכללו גם HBM מתקדם, ולכן חברות סיניות אינן יכולות פשוט להזמין את הזיכרון שהן צריכות מהיצרניות המובילות. לפי רויטרס, הן משלימות חלק מהחסר דרך השוק האפור: מלאים שמגיעים דרך מפיצים, ברוקרים או חברות ביניים מחוץ לערוץ הרשמי של היצרן. לא כל עסקה כזאת בהכרח בלתי חוקית, אבל כאשר מסתירים את היעד הסופי כדי לעקוף מגבלות יצוא היא כבר עלולה להפוך להפרה. התוצאה היא שה־HBM שמגיע בדרך הזאת עולה בסין פי כמה ממחירו לקונים מחוץ למדינה.
והחידה הגדולה היא Huawei עצמה. החברה אומרת שמשפחת Ascend 950 תשתמש בשתי טכנולוגיות זיכרון קנייניות בשם HiBL ו־HiZQ, אבל לא חשפה מי מייצר בפועל את שבבי הזיכרון או באיזה תהליך. לכן אי אפשר עדיין לומר שסין פתרה את הבעיה. היא התקדמה מאוד בתכנון מאיצי AI, אבל כדי להחליף את Nvidia באמת היא צריכה לשלוט גם בזיכרון, באריזה וביכולת לייצר את כל החבילה בכמויות של מרכזי נתונים.
דעתי: בטווח הקצר הסנקציות כנראה עובדות — הן הופכות רכיבים קריטיים ליקרים וקשים יותר להשגה. אבל בטווח הארוך הן גם נותנות לסין סיבה חזקה לבנות לבד כל חוליה שחסרה לה בשרשרת. אם היום צוואר הבקבוק הוא HBM, מחר יזרמו לשם כסף, כוח אדם ותמיכה ממשלתית עד שתקום חלופה מקומית טובה יותר. כלומר אותו לחץ שנועד לשמר את התלות של סין בטכנולוגיה זרה עלול בסופו של דבר לזרז בדיוק את ההפך: תעשיית שבבים סינית עצמאית יותר.