אנבידיה שחררה כלי חינמי שמחבר את המחשבים בבית לאשכול אחד: למה דווקא היא מוכרת לך יציאה מהענן

אנבידיה שחררה ב-3 בספטמבר גרסת בטא ציבורית של PAIR, שהוא נתב שמזהה לבד את המחשבים ברשת הביתית ומחלק ביניהם את עבודת ההרצה של מודלים. הכלי חינמי ובקוד פתוח, והוא מתייחס למחשבי מק עם שבב M4 ואילך כאל צמתים שווי ערך למחשבי החלונות שלה עצמה. בהדגמה שפרסמה, משימה שרצה 18 דקות על מחשב נייד אחד הסתיימה תוך 8 דקות ו-48 שניות על שלושה מחשבים מחוברים.

באותו שבוע בדיוק, בלי שאף הודעה מזכירה את האחרת, הגיעו עוד שתיים מאותו כיוון. AMD הציגה בתערוכת ברלין תחנת עבודה שנבנתה להריץ מודלים של יותר מטריליון פרמטרים בלי חיבור לענן, ו-GMKtec אישרה שם שמחשב הבינה המלאכותית שלה אכן יוצא עם 192 ג'יגה-בייט זיכרון מאוחד, מתוכם עד 160 שהמעבד הגרפי יכול לנצל.

מה שאף אחת מההודעות לא אומרת הוא מאיפה הזיכרון הזה מגיע. מרכזי הנתונים של הבינה המלאכותית צפויים לצרוך השנה כשבעים אחוז מתפוקת הזיכרון בעולם, ומחירו של זיכרון צרכני עלה פי שלושה עד פי שישה מהשפל של 2024 ו-2025. הקלה בשוק אינה צפויה לפני סוף 2027.

דעתי: אנבידיה לא סותרת את עצמה כשהיא מחלקת בחינם כלי לברוח מהענן. היא מוכרת חומרה בשני הקצוות, ומה שהיא עושה כאן הוא להפוך את המחשב שכבר קנית לסיבה לקנות עוד אחד לידו. מי שמחשב כמה יעלה לו לצאת מהענן מגלה שאת המחיר קבע אותו ענן עצמו, כי אותה בהלת זיכרון שייקרה את השרתים ייקרה פי כמה גם את המכונה שעל השולחן שלו. מי שמרכיב מחשב מקומי השנה משלם קודם כל את חשבון הענן של מישהו אחר.